כשאנו אומרים "קנאביס" אנחנו בעצם אומרים משהו מאד כללי – בשל מורכבות רכיבי הצמח והשפעותיו.
כשאנו אומרים "אוטיזם" זו למעשה הגדרה מאד רחבה לשלל המופעים של הלקות האוטיסטית.
טיפול מיטבי צריך לנווט בין שני אלה ולהתאימם – להכיר את האוטיזם על שלל מופעיו, להכיר את הצמח על מורכבותו והשפעותיו.
הפעם אתייחס לטיפול בקנאביס בזנים עתירי CBD (מה שמופיע ב"ספר הירוק" במחלקת ה-Cbd Rich).
לשמנים מאוזנים או עתירי THC אתייחס בפוסט נפרד בשל "ההתנהגות" השונה של ה-THC והשפעותיו.
אז מתי כדאי לשקול טיפול בקנאביס?
קנאביס הוא חומר רפואי פעיל. כדאי לשקול טיפול בו כשאנו עומדים בצומת החלטה לגבי טיפול תרופתי לילד לצרכי הרגעה. אם הילד לא זקוק לתרופות, אז תוותרו גם על קנאביס. ההחלטה על מתן טיפול תרופתי איננה החלטה "אובייקטיבית". היא לעולם נגזרת של מצב הילד והיכולת שלו ושל סביבתו להכיל את קשייו ועוצמתם.
קנאביס, כמו כל תרופה הוא "טיפול תומך" להרגעת וויסות הילד, הוא לא מרפא אוטיזם והוא לא תרופת קסם או תחליף להדרכת הורים וליצירת סביבה מיטיבה לילד. הוא לא משנה מציאות. אם לילד קשה במסגרת, אם יש לו התפרצויות קשות – קנאביס יכול לתמוך ולהקל, אבל קודם כל יש להסתכל על הסביבה ועל תגובותיה והתנהלותה עם קשיי הילד. נכון, שילוב של טיפול בקנאביס עם סביבה תומכת ומיטיבה יכול לחולל פלאים.
האם קנאביס עדיף על תרופות?
דעה אישית שלי – מבוססת ידע ונסיון עם מאות ילדים ובוגרים עם אוטיזם - כן. כן. ושוב כן!
כולנו מודעים ל"מגיפת התרופות" או ל"יד הקלה על ההדק" בשימוש בנוירולפטיקה של חלק מהקהילה הרפואית בבואה להתייחס להפרעות התפתחות שונות. גם המערכות וגורמי הטיפול לעיתים מעדיפות ללחוץ עלינו, ההורים, לתת טיפול תרופתי, פעמים רבות בשל אוזלת ידן לטפל או להכיל את הקשיים של הילד.
למעוניינים להעמיק, מומלץ סיפרו של רוברט וויטאקר שחולל מהומה ומבוכה בקרב חוגים פסיכיאטרים רבים לאחר פרסום ספרו הידוע בשנת 2010: "אנטומיה של מגיפה" ובו הוא תוקף את חברות התרופות על קידום אגרסיבי ושיווק של תרופות פסיכיאטריות כאשר הם מפרסמים מחקרים מטעם ומשתיקים מחקרים סותרים. טענתו העיקרית של וויטאקר הינה כי השימוש הממושך בטיפול תרופתי לא רק שאינו יעיל אלא גם עשוי להזיק למוח ולגרום להחמרה.
לצערנו, אוטיזם, הוא בהגדרתו נכון להיום Unmet Medical Need. דהיינו – אין תרופה לאוטיזם. התרופות המוצעות לטיפול בילדים עם אוטיזם הינן תרופות פסיכוטרופיות שפותחו במקור לצרכים אחרים (פסיכוזה, דיכאון מג'ורי, חרדה ועוד), והשימוש בהן לרוב נעשה בלית ברירה, בהיעדר טיפול מותאם למוח עם ליקויים הבאים לידי ביטוי באוטיזם.
לתרופות אלו תופעות לוואי קשות, חלקן בלתי הפיכות ובטיחות השימוש בתרופות אלו לאורך שנים רבות לא נחקר דיו.
להבדיל מכך, הקנאביס הרפואי הינו צמח מרפא פוטנטי, ש"זכה" ליחסי ציבור רעים במאה השנים האחרונות. צמח מרפא קדום בעל סגולות ייחודיות, ושהמחקר המדעי של רכיביו והשפעותיו עדין בתחילת דרכו. ויחד עם זאת, במחקרים שפורסמו על השפעות שמנים עתירי CBD בטיפול בהפרעות התנהגות באוטיזם – חד משמעית - אין תרופה שנותנת את אותן התוצאות, ותופעות הלוואי של טיפול מושכל הן זניחות. שיפור של עשרות אחוזים במשתנים שהכי פוגעים באיכות החיים של הילד ומשפחתו – התפרצויות, פגיעה עצמית, הפרעות שינה, חרדה, אי שקט, או מה שאני מכנה "המעבר מ-0 ל-100 קמ"ש בשניה". הטיפול המיטיב והמותאם בקנאביס משפר משמעותית את התופעות הללו, מוריד את הוולטז' לרמה שהילד מצליח להתמודד עם הקשיים והתסכול.
פרופיל הבטיחות של זנים עתירי CBD הוא גבוה ביותר אם כי משום שזהו טיפול חדש יחסית, חסרים לנו מחקרי Safety & Efficacy לטווח רחוק. כבר יש תרופה אחת מבוססת CBD בשם אפידיולקס מאושרת FDA המיועדת לתסמונות קשות של אפילפסיה ועדין, יש עדיפות לטיפול בשמן מתאים שממוצה מהצמח השלם משום שעובדתית, יש לו יתרונות על פני האפדיולקס – אחוזי שיפור זהים, צורך במינונים יותר גבוהים, ויותר נשירה מהטיפול בשל תופעות לוואי. באנגליה, החל לאחרונה מחקר קליני בטיפול ב-CBD בתינוקות בני יומם שנולדו עם פגיעה מוחית.
אנחנו כבר יודעים על תכונותיו התרפויטיות של ה-CBD על מערכת העצבים המרכזית, על תכונותיו האנטי-פסיכוטיות, אנטי אפילפטיות, נוגדות חרדה ודלקת ועוד.
נכון, חסרים לנו מחקרים (וכאלו מבוצעים בימים אלו במספר מקומות בעולם), אך כל הורה שחווה את הסבל של ילדו מתרופות פסיכוטרופיות – את ההשמנה הקיצונית, את החרדה, את הפרעות ההתנהגות, את הגמילה הבלתי אפשרית – להורה כזה, אין את "הלוקסוס" להמתין 10 ו-20 שנים למחקר. אנחנו זקוקים לפתרון כאן ועכשיו! אז בהחלט יש לעודד ולתמוך במחקר, אבל הי, בבית יש לנו בינתיים חיים לחיות. או במילים אחרות, עם כל הכבוד לחוקרים במגדלי השן, לנו אין את הזמן להמתין בזמן שילדינו מטופלים בהצלחה חלקית ועם מחירים גבוהים של תופעות לוואי, בתרופות שלא הותוו ולא פותחו עבור מקור בעייתם.
ואם לסכם את השקפת עולמי מתוך הניסיון שצברנו ב"קנאפורה" בליווי וטיפול בקנאביס לילדים ובוגרים עם אוטיזם – קנאביס חייב להיות חלופה תרופתית ראויה במסגרת החלופות הקיימות. אין סיבה מדעית אמיתית שלא לאפשר את הטיפול ללא "מיצוי נסיון תרופתי". זוהי דרישה שאיננה מתבססת על הידע המחקרי והנסיון הרב שנצבר אצלנו ובעולם.
בפוסט הבא – הרגולציה, ה(אוטוטו) התוויה לאוטיזם ואיך מתמודדים עם הדרישה של משרד הבריאות שלפני אישור הטיפול בקנאביס רפואי יש "למצות טיפול תרופתי".
